פסק-דין בתיק ת"ק 18517-11-10

תביעה קטנה ע"ס של 31,144 ש"ח שעניינה ביטול הסכם, פיצויים והשבה בשל הפרת הסכם למכירת מכונית משומשת.

רקע כללי והשתלשלות ההליכים בתיק זה :

1.                  ביום 13.5.10 רכש התובע רכב מסוג רנו מגאן, שנת ייצור 2001, מ.ר. 1754510, ממגרש מכוניות "אוטו קל" שבקרית אתא, אשר בבעלות הנתבע, בעבור סך של 22,500 ש"ח, בהתאם ל- "הסכם מכירת רכב", ת/1 (להלן: " הרכב").

2.                  עובר לרכישה, הציג הנתבע לתובע את הרכב ונתן לו פרטים אודותיו, ולאחר מכן ביצע התובע בדיקה לרכב במכון הבדיקה, מכון לרישוי ובדיקות רכב, "מ.מ.מ.", במפרץ חיפה (להלן: " מכון מ.מ.מ.").

3.                  בעת בדיקת הרכב במכון מ.מ.מ. הורה מד האוץ' על 114,841 ק"מ, וב- "הסכם מכירת רכב", ת/1, נרשם כי מד האוץ' עומד על 114,000 ק"מ, וכי "הרכב נבדק ונמצא לשביעות רצון הלקוח".

4.                  לאחר רכישת הרכב, בדק התובע את ההיסטוריה של הרכב, והתברר לו כי ביום 17.8.03 הוחלף ברכב מד האוץ' ואופס. או אז פנה התובע לנתבע בדרישה לבטל את עסקת מכירת הרכב ולהשבת כספו, אך הנתבע לא נענה, ומכאן התביעה שבפניי.

5.                  ביום 2.2.11 ניתן בתיק פסק דין בהעדר הגנה. פסק הדין בוטל ביום 18.3.11 לאחר שהנתבע הגיש בקשה לביטול פסק דין ביום 9.2.11, ומשהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט סך של 8,000 ש"ח שנקבע כתנאי לביטול פסק הדין, בהתאם להחלטתי מיום 10.2.11.

6.                  בישיבה שהתקיימה ביום 11.10.11, העידו בפניי הצדדים, ולאחר שהודיע הנתבע כי הוא מוכן לבטל את העסקה ולהחליף את הרכב שנמכר לתובע ברכב אחר לפי שווי הרכב במועד הדיון, הגיעו הצדדים להסכמה לה ניתן תוקף של החלטה כדלקמן:

"העסקה נשוא הסכם המכר תבוטל. לזכות התובע יעמוד זיכוי לרכישת רכב אחר מאת הנתבע לפי שווי המחירון של הרכב נשוא התביעה כיום, רכב מסוג רנו מגאן שנת יצור 2001 שהק"מ שלו 130,000 ק"מ, יד ראשונה (למרות שכיום הרכב הינו יד שניה, ולמרות שכיום הק"מ של הרכב הינו כ- 180,000 ק"מ, בתוספת 660 ש"ח בגין הטסט). אם התובע יקנה רכב עם טסט לשנה שכבר יש לו טסט לשנה, לא יתווסף לזיכוי 660 ש"ח בגין הטסט. הוצאות הבדיקה של הרכב החילופי שלא יעלו על 400 ש"ח ישולמו על ידי הנתבע. חיוב הנתבע בהוצאות הבדיקה בסך שלא יעלה על 400 ש"ח יחול רק על בדיקה של רכב אחד.

הסדר זה יבוצע תוך 90 יום מהיום, ובמעמד קבלת הרכב החילופי יחזיר התובע לידיו של הנתבע את הרכב נשוא התביעה. אנו מבקשים ליתן להסדר זה תוקף של החלטה." (פרו', עמ' 2, ש' 11-3).

7.                  בהעדר הודעה מטעם התובע הנחתי כי ההסדר בוצע, ולכן הוריתי על מחיקת התובענה ביום 15.1.12. ואולם, ביום 17.1.12 הודיע התובע כי הגיע למגרש הנתבע, אך לא היה לנתבע מה להציע לו בהתאם להסדר הדיוני, ולכן ביטלתי את פסק המחיקה. לאחר הגשת תגובת הנתבע, הוריתי לצדדים בהחלטתי מיום 14.2.12 להיפגש בשנית תוך 30 יום לשם הוצאת ההסדר הדיוני מן הכח אל הפועל, והבהרתי כי אם אתרשם כי צד מן הצדדים הכשיל את קיום ההסדר, יחויב אותו צד בהוצאות משפט לטובת הצד שכנגד, וכן לטובת אוצר המדינה בגין בזבוז הזמן השיפוטי ללא קשר לתוצאות ההליך.

8.                  ביום 20.3.12 הודיע התובע כי הנתבע הציע לו רכב יד שנייה שלא בהתאם להסדר הדיוני, ולכן ביקש ליתן פסק דין. ביום 24.4.12 התקיימה בפניי ישיבה נוספת. בישיבה זו טען הנתבע כי הציע לתובע ביום 12.3.12 רכב מסוג אופל, יד ראשונה, הרשום על שם הנתבע, אך התובע אפילו לא טרח להגיע למגרש לראותו. בהמשך, טען הנתבע כי הציע לתובע רכב מסוג מיצובישי לאנסר, שנת ייצור 2000, יד ראשונה, אך גם אותו לא טרח התובע לבדוק. הנתבע טען כי יש לו רכבים נוספים במלאי, וכי הציע לתובע רכב יקר יותר ללא תוספת מחיר, וגם רנו קליאו שנת 2003, 133,000 ק"מ, יד שנייה, אך התובע אינו מעוניין בקיום ההסדר הדיוני למרות מאמציו להסדיר המחלוקת בין הצדדים.

9.                  בישיבה מיום 24.4.12 הצעתי לצדדים כי ייצאו יחדיו לבדוק את אחד הרכבים אשר הוצעו על ידי הנתבע, כאשר אם לא יצליחו להגיע להסדר, יחזרו לאולם בית המשפט בצהריים והתיק יישמע. הואיל והצדדים לא חזרו לאולם בית המשפט, הנחתי כי הצליחו להגיע להסדר בעניין החלפת הרכב נשוא התביעה ברכב חלופי. לאחר הישיבה ובאותו היום (24.4.12) הודיע הנתבע בכתב כי לאחר שהציג בפני התובע שני רכבים, החליט התובע לקחת אחד מהם למכון בדיקה. ביום 2.5.12 הודיע הנתבע כי התובע דחה שישה סוגי רכבים מיד ראשונה שהציג בפניו.

10.              לאור הודעת התובע מיום 6.5.12 כי הצדדים לא הצליחו להוציא מן הכח אל הפועל את ההסדר הדיוני, אפשרתי לצדדים בהחלטתי מיום 7.5.12 לסכם טיעוניהם, סימולטנית, תוך 30 יום, לרבות לעניין דמי השימוש הראויים ו/או גובה דמי השימוש הראויים ו/או כל הפחתה אחרת מן הסכום הנתבע, לה טוען הנתבע.

11.              משהוגשו סיכומי הצדדים, ושמהצדדים לא השכילו ליישב את הסכסוך באופן שהותווה בהסדר הדיוני המוסכם, אין מנוס אלא ליתן פסק דין על פי התביעה שבפניי.

טענות הצדדים :

12.              התובע טוען כי בדיקת הרכב נערכה ביום 20.5.10, שבוע לאחר רכישתו של הרכב, ובמסגרתה נתגלה כי ביום 17.8.03 הוחלף מד האוץ' שעמד על 57,394 ק"מ והשעון אופס, ולכן בעת שרכש התובע את הרכב, מספר הקילומטרים הנכון שהרכב נסע בפועל הוא 172,235 ק"מ, ולא 114,841 ק"מ, כפי שהוצג לתובע בעת הרכישה.

13.              לטענת התובע, בעת בדיקת הרכב לא ידע או חשד כי מד האוץ' אופס בעבר, וכי לא יכול היה לבדוק את ההיסטוריה של הרכב לפני קנייתו הואיל ולא היה באותה העת הבעלים של  הרכב.

14.              התובע טוען כי הנתבע סירב לבטל העסקה, אלא אם כן ישלם לו התובע סך של 3,000 ש"ח בגין הפרת חוזה, דרישה לה סירב התובע.